כל מי שמופיע חווה לפחות פעם אחת חוויה מאכזבת על במה

לא מעטים מאיתנו חוו חוויה שלילית שגרמה לנו להפסיק לשיר לדבר ולהופיע .
לפעמים זה קורה בגיל צעיר ממש , 11 או 12,
בבר מצווה או בהופעה בבית הספר – הילדים שהיינו טעו במנגינה או במילים,
אולי נדמה היה לנו שמישהו בקהל צחק עלינו
או שאחת המורות העירה הערה ביקורתית
ואנחנו זוכרים את ההערה הזו כבר 20-30 שנה.
התוצאה – אנחנו נמנעים או חוששים מאד להופיע
ובכל פעם שאנחנו צופים בזמרים,
או במרצים מעניינים בא לנו לעלות לבמה להחליף אותם,
אבל אנחנו לא מעיזים .

חלקנו חוו חוויות כאלה בגיל יותר מאוחר

אולי לא התקבלנו ללהקה צבאית
או שהעזנו וניגשנו לאודישנים של תוכניות טלוויזיה,
טעינו בפרזנטציה גדולה או התבלבלנו במילים
ושוב גזרנו על עצמנו לא להתבטא מהפחד,
או שהחלטנו שאנחנו לא מספיק טובים .
וזה מתסכל , ויש תחושת החמצה בכל פעם

שאנחנו נמנעים מלשיר או לדבר.

האמת היא שכל מי שמופיע חווה לפחות פעם אחת
חוויה מאכזבת על במה ובדרך כלל הרבה יותר.
מרצים, מורים, זמרים שמופיעים חווים חוויות שליליות

על הבמה .

השאלה היא איך אנחנו מגיבים לחוויה כזאת.
האם אנחנו מחליטים שזה סימן להפסיק, נבהלים ונמנעים,
או שאנחנו עוצרים לרגע, שמים לב למה שקרה ובוחרים את התגובה שלנו?

כאנשים מודעים שחווים טעות או חוויה מבאסת אנחנו-

🤟 מבינים שזה קורה לנו לפעמים,
נותנים לחוויה את המקום שלה ,
לא מעצימים אותה ולא מתעלמים ממנה,

פשוט מקבלים אותה מבלי לשפוט את עצמנו .

🤟 זוכרים תמיד שהטעות או הביצוע הבעייתי
לא אומרים עלינו כלום !
לא על היכולות שלנו,
לא על האפשרויות שלנו לשיר ולהתבטא בהמשך,
ובעיקר מתנהגים יפה לעצמנו, בחמלה,

ומרגיעים את עצמנו במקום לבקר ולשפוט.

🤟 אנחנו גם נשאל את עצמנו מה אפשר ללמוד ממה שקרה,
ונשים לב לסיבות לביצוע הבעייתי – האם כבר קרה לנו בעבר?
מה קרה לנו בגוף בזמן ששרנו או דיברנו לקהל,

וגם – האם עולה לנו איזו חווית עבר שמפחידה אותנו בהווה?

🤟 אם יש צורך ניעזר במישהו חיצוני – חבר או בעל מקצוע

שיקשיב לנו, יהיה איתנו ויתמוך בנו הלאה .

🤟 ואז נמשיך לדבר , להרצות, לשיר ולהופיע שוב ושוב,
נצבור חוויות חיוביות, נתרגל את עצמנו,
נשתחרר ונגדיל את הבטחון שלנו בביטוי ושירה.
ככה אנחנו גדלים, מתפתחים וצומחים!

בואו נהיה טובים אל עצמנו כדי שנגדל, נשתחרר ונפרח
גם כשאנחנו שרים או מדברים מול קהל.
שרון מורדוך
(בתמונה אני בת 13)
.

כתיבת תגובה