על הקשבה, מחשבה ומשוב בזמן ביצוע שיר

מה עובר לנו בראש
כשאנחנו צופים במישהו שמבצע שיר?
על מה אנחנו חושבים
כשאנחנו שרים מול אחרים?

החל מהמפגש השלישי
בקורס לביצוע שירים
משתתפי הקורס עוברים להקשבה פעילה
מול כל מי ששר ומופיע מולם
וגם מסירת משוב ופידבקים.

_

מהניסיון שלי ושל המשתתפים בקורס,
מה שבדרך כלל אנחנו עסוקים בו
כשמישהו אחר שר
הוא סוג של ביקורת,
והשוואה אל היכולות שלי –
בדיקה איפה אנחנו נמצאים לעומת מי ששר.
_
"אני לא הייתי יכולה לשיר כמוה" ,
"אין מצב שאני שר אחרי איך שהוא שר",
"הוא מזייף"
"אני כזאתי משוחררת לעומתו, הוא ממש קפוא"
"אני הרבה יותר מוכשר ממנו"
"אני בחיים לא אוכל להגיש כמו שהיא מגישה"
ועוד כהנה וכהנה משפטים
שרצים לנו בראש
ואנחנו עסוקים בהם,
כדי לאסוף בטחון
או להיבהל מאד._

האמת היא שאף אחת מן המחשבות האלה
לא מקדמות את הביצוע שלנו
או של מי שאנחנו מאזינים לו.
אני רוצה להציע לנו גישה שונה
להקשבה שלנו לעצמנו ולאחרים,
גישה פחות פוגענית,
יותר מיטיבה ומקדמת,
פחות ביקורת
ויותר תשומת לב למה שמתרחש על הבמה.

_
אני מלמדת 2 חלקים
להקשבה לאחרים ולעצמנו בביצוע שיר-
1. מה קרה בביצוע?
האם בחירת הסולם נכונה, הקצב היה נכון,
המילים היו מובנות,
מי ששר היה מחובר למה שהוא שר.
כל אלה נקודות לשים אליהן לב כשאנחנו מקשיבים.
2. לשים לב למה שקרה לי בתור קהל.
האם התרגשתי, נסחפתי לתוך השיר,
האמנתי להגשה של הזמר,
הבנתי את הסיפור, את המילים,
והאם הביצוע מדבר אלי.
כשאנחנו נותנים משוב למישהו,
תוך כדי התייחסות לחלק מן הנקודות הללו
אנחנו נותנים נקודת מבט חדשה ומיטיבה,
ומדברים על עצמנו –
"אני ראיתי ש", "זה מה שקרה לי",
אנחנו משאירים המון מקום
להתפתחות של הזמר שמולנו,
וגם פותחים לו זווית של איך הקהל שמולו הרגיש.

 

והכל בעדינות, אבל ביושרה.

בתמונות – מקשיבים בתשומת לב לביצועים בקורסים.
הקשבה היא מיומנות חשובה מאד, ושריר שכדאי לאמן.
שנהיה שרים, מקשיבים וטובים אל עצמנו
ואל אחרים.
שרון מורדוך 💜

כתיבת תגובה