התרגשות אינה פחד קהל. הדקה שלפני העלייה לבמה להופעה היא בדרך כלל דקה מפחידה.
הלב דופק חזק, מזיעים קצת, חלקנו רועדים או מתנשמים
ואם אתם דומים לי שואלים את עצמנו "של מי היה הרעיון הזה?!?"
ולפני שאתם שואלים – כן! ברור שגם אני מתרגשת.




התרגשות לפני וגם תוך כדי הופעה מול קהל
היא אנושית, טבעית וצפויה בהחלט.
נורמלי לחלוטין להתרגש,
גם למי שמופיע קבוע ובטח למי שמופיע רק לעיתים רחוקות.

אז מהו פחד קהל?
ההגדרה שלי לפחד קהל היא
"אוסף תחושות בגוף
שמפריעות או מונעות מאיתנו לשיר או לדבר".
ממש עוצרות אותנו.
איך נשתחרר מהפחד שמנהל אותנו ?

שהתופעות שקורות לנו כשאנחנו רוצים להופיע
פירושן פחד. פחד פשוט ובסיסי.

את התחושות בגוף, ואת המשפטים שרצים לנו בראש
כשאנחנו מול קהל. ניצור קרבה עם הפחד
וממש "נסתכל לו בעיניים" לעומק.
מה שאנחנו מכירים הרבה פחות מפחיד אותנו.

(אבא? אמא? בני זוג? מישהו משמעותי אחר?)
שנהגנו או נוהגים עדיין לפחד מולו,
ושיש לנו מנגנון הגנה כדי להתמודד איתו.

מתישהו בעבר שלנו למדנו שעמידה מול קהל מאיימת עלינו.
בדרך כלל זה יהיה בשנות החיים המוקדמות שלנו,
כשהיינו ילדים. אנחנו עדיין מתנהגים כפי שהגבנו
כשנבהלנו.

משתחזרים בחיינו שוב ושוב משום שהם שמורים בגוף,
כמו קפסולות של זכרונות. הפעם נשחרר אותם,
ונעצור את הלופ של שמשתחזר אצלנו.

עד שנצבור בטחון ונשתחרר מן הפחד לחלוטין.
לא מדובר בקסם, אלא בתהליך.
ובמקרה הזה, כמו בהרבה פעמים
הדרך הקצרה היא דווקא התהליך המעמיק.
להתרגש זה נפלא! להופיע זה מרגש!
מאחלת לנו להמשיך ולהתרגש
בכל הופעה וגם להנות ממנה 





בהתרגשות רבה ,
שרון מורדוך
